יום הולדת שישים ושלוש הוא יום הולדת קצת סתמי לא מתחיל עשור, לא מציין מחצית ולא מסיים תקופה, יום הולדת קצת אפור לא כן?
ישבתי וחשבתי איך ניתן להימנע משממון של יום ההולדת והגעתי למסקנה שאני נהנית מהפקת אירועים וזה מה שישמח אותי אז קדימה למלאכה.
יצרתי אירוע בפייסבוק ובו הזמנתי לארוחת ליל שבת את המשפחה וכדי להוסיף צבע לאירוע ציינתי שאנו חוגגים לראש השבט שיוצא להפלגה חוצת אוקיינוס וגם נברך את הבת הרופאה שגם היא עקרבית במלוא רמ"ח אבריה וגם לי דרך אגב יש יום הולדת סתמי .
כמו שאהובי עם לב זהב אומר: כמו תמיד, את אוהבת לערב אירוע באירוע וככל שמד הלחץ עולה את יותר ויותר מאושרת. מה אומר ומה אוסיף לאחר ארבעים ושבע שנים יחד הוא מכיר אותי והוא צודק כי כעת אני שמחה כי יש חגיגה.
לחגיגה בגיל שישים ושלוש יש קמטים ייחודיים עקב השנים:
קמט ראשון - אני מאוד אוהבת את הצד של התכנון והביצוע, מי שמכיר אותי ועבד איתי לאורך שנים יודע שאני מאוד מתחברת לפרויקטים.
בקטע של TO DO נוח לי מאוד, זה היה לאורך הקריירה וזה ממשיך גם בפנסיה באירועים הקטנים של החיים. אז מזמינים עשרים ושבעה בני משפחה ופותחים קודם כל שולחן.
אבל כאן צומח ומגיע הקמט ויש להתחבר עם החלק של ה- TO BE לדעת לקרוא את הגוף ואת הנפש ולא להתבייש ולבקש עזרה כשצריך. אני מקישה S.M.S קצר והנכד הבכור מגיע ונותן יד בהבאת השולחנות, הכיסאות והצלחות.
קמט או לא קמט העבודה המשותפת והאנרגיה שזורמת בינינו זו המתנה הראשונה בחגיגה.
קמט שני צומח כאשר אני שמה לב שההתנהלות היומית היא בקצב איטי ב-SLOW MOTION. היום אני מסיימת מטלה ונחה, איפה הזמנים שבהם באותו היום קניתי את המצרכים, ערכתי את השולחן, דיברתי בטלפון, ניקיתי, בישלתי בערבון מוגבל אבל המשכתי לרקוד והכל באותן 24 שעות. היום הפנסיונרית יוצאת בבוקר יום חמישי לקניות ונחה, אחר הצהרים מארגנת סידור השולחן ונחה, למחרת בבוקר יום שישי נוסעים למפגש חברים בתל אביב אוכלים ומשוחחים, חוזרים בצהרים ואני מתחילה את הבישולים, קופצת לחנות הכל בשקל כי שכחתי את קופסאות הפלסטיק וקישוטי השולחן נחה שעה ושותה קפה ובשעה חמש מחכה לאורחים.
הברכה שקיבלתי מהבן מסכמת באופן הברור ביותר את הקמט ואני שמחה כי זה מה שיש וזו האמת לאמיתה.
האורחים הגיעו ורצינו להתחיל בתכנית האמנותית הכוללת ברכות, חלוקת מדליות וגביעים, מתנות לחוגגים ושירונים חיכו לשירה בציבור. אני מתכננת אבל לאירועים בשטח יש קצב משלהם ואז מופיע הקמט השלישי - כל תכנית מהווה בסיס לשינויים. עקב הנסיבות אלתרנו, האוכל הופיע על השולחן חם ומריח חולקו הבשר, העוף, השניצלים, קציצות הדגים, האורז, תפוחי האדמה ולא לשכוח את הסלטים.
כולם שבעים ומרוצים וזה הזמן להתחיל בקטע האמנותי.
הגביע השבוע הלך לנכד מספר ארבע שהבקיע שלושה גולים בחוג הכדורגל, אירועים נוספים זכו למחיאות כפיים והשיא עבורי היה השיר שאהובי כתב והקריא ברגש רב.
"לרבקה היקרה שלי"
כאן התחילו להופיע הרבה קמטים, קמט של חיוך שנוצר בעת ארוחת בוקר במרפסת, קמט של דאגה בעת כאב או מצב לחץ, קמט של נחת מהנכדים, קמט של תקווה לימים טובים, ימים של אהבה ימים של חלומות, עשייה והוויה.
תודה מכל הלב למברכים שצלצלו ולכל אלה ששלחו ברכות במייל או בפייס או בהודעות אישיות או במסרונים.
שימחתם אותי והפכתם את יום ההולדת האפור והסתמי ליום הולדת צבעוני שמח ומלא אור ואהבה.
יצרתי אירוע בפייסבוק ובו הזמנתי לארוחת ליל שבת את המשפחה וכדי להוסיף צבע לאירוע ציינתי שאנו חוגגים לראש השבט שיוצא להפלגה חוצת אוקיינוס וגם נברך את הבת הרופאה שגם היא עקרבית במלוא רמ"ח אבריה וגם לי דרך אגב יש יום הולדת סתמי .
כמו שאהובי עם לב זהב אומר: כמו תמיד, את אוהבת לערב אירוע באירוע וככל שמד הלחץ עולה את יותר ויותר מאושרת. מה אומר ומה אוסיף לאחר ארבעים ושבע שנים יחד הוא מכיר אותי והוא צודק כי כעת אני שמחה כי יש חגיגה.
קמט ראשון - אני מאוד אוהבת את הצד של התכנון והביצוע, מי שמכיר אותי ועבד איתי לאורך שנים יודע שאני מאוד מתחברת לפרויקטים.
בקטע של TO DO נוח לי מאוד, זה היה לאורך הקריירה וזה ממשיך גם בפנסיה באירועים הקטנים של החיים. אז מזמינים עשרים ושבעה בני משפחה ופותחים קודם כל שולחן.
אבל כאן צומח ומגיע הקמט ויש להתחבר עם החלק של ה- TO BE לדעת לקרוא את הגוף ואת הנפש ולא להתבייש ולבקש עזרה כשצריך. אני מקישה S.M.S קצר והנכד הבכור מגיע ונותן יד בהבאת השולחנות, הכיסאות והצלחות.
קמט שני צומח כאשר אני שמה לב שההתנהלות היומית היא בקצב איטי ב-SLOW MOTION. היום אני מסיימת מטלה ונחה, איפה הזמנים שבהם באותו היום קניתי את המצרכים, ערכתי את השולחן, דיברתי בטלפון, ניקיתי, בישלתי בערבון מוגבל אבל המשכתי לרקוד והכל באותן 24 שעות. היום הפנסיונרית יוצאת בבוקר יום חמישי לקניות ונחה, אחר הצהרים מארגנת סידור השולחן ונחה, למחרת בבוקר יום שישי נוסעים למפגש חברים בתל אביב אוכלים ומשוחחים, חוזרים בצהרים ואני מתחילה את הבישולים, קופצת לחנות הכל בשקל כי שכחתי את קופסאות הפלסטיק וקישוטי השולחן נחה שעה ושותה קפה ובשעה חמש מחכה לאורחים.
האורחים הגיעו ורצינו להתחיל בתכנית האמנותית הכוללת ברכות, חלוקת מדליות וגביעים, מתנות לחוגגים ושירונים חיכו לשירה בציבור. אני מתכננת אבל לאירועים בשטח יש קצב משלהם ואז מופיע הקמט השלישי - כל תכנית מהווה בסיס לשינויים. עקב הנסיבות אלתרנו, האוכל הופיע על השולחן חם ומריח חולקו הבשר, העוף, השניצלים, קציצות הדגים, האורז, תפוחי האדמה ולא לשכוח את הסלטים.
הגביע השבוע הלך לנכד מספר ארבע שהבקיע שלושה גולים בחוג הכדורגל, אירועים נוספים זכו למחיאות כפיים והשיא עבורי היה השיר שאהובי כתב והקריא ברגש רב.
"לרבקה היקרה שלי"
לא שכחתי שיש לך היום יום הולדת
ולכבודו הכנתי לך ברכה לאשה מיוחדת
.
כשמגיעים לעשור השישי , גיל הסגול
זה המקום והזמן להגשים החזון .
עבר ארוך ומאוד מרשים
ועתיד מבטיח עם ימים מרגשים.
לכבוד הגיל הזה שאנו נמצאים
אנו מאחלים ומבקשים –
שיהיה זמן פנוי לילדים ולנכדים
שיהיה קשב לדברים המיוחדים.
שתהיה בריאות- זה חשוב כל כך
וכל המרבה הרי זה משובח.
תודה על הפירגון לאורך כל הדרך
העולם מחייך בלי הרף , ובלי סוף
צריך רק לדעת לקחת ולקטוף.
תמשיכי לצחוק , ליהנות ולשמוח
אוהב אותך בלי מנוח. - יעקבתודה מכל הלב למברכים שצלצלו ולכל אלה ששלחו ברכות במייל או בפייס או בהודעות אישיות או במסרונים.
שימחתם אותי והפכתם את יום ההולדת האפור והסתמי ליום הולדת צבעוני שמח ומלא אור ואהבה.
