ליצור מודל של סבתא יש מאין......

   רק כשנולד לי הנכד הראשון והפכתי להיות סבתא התחלתי להבין את המשמעות של דור שני לשואה.

פתאום הבנתי שבעצם גדלתי בלי סבא ובלי סבתא וכל אותם מושגים של בית של סבתא , תרופות של סבתא , אוכל של סבתא, כלים של סבתא  או ריח של סבתא , כל אלה הם מונחים שאימצתי לי מהספרות או מהסבתות של החברות שלי.

          ביאליסטוק פולין                                                                                                                                        אופשה צכיה

ההורים שלי  נקלעו בגיל ארבע עשרה לשואה, מושג שעבורם הוא איבוד המשפחה,  ובגיל תשע עשרה הם שוחררו ממחנות ההשמדה , מצאו זה את זה, התחתנו וזכו ליצור בית שבו גדלו שני ילדים שבעה נכדים ועשרה נינים .

הם למדו במהלך השנים להיות הורים עם כל הקשיים של קיום קן משפחתי .

לבד בארץ שלא הכירו , ליד שכנים עם תרבות הפלמ"ח, מאוד משתדלים ומנסים להבין את השפה של הצבר המצוי אבל המושגים היו זרים להם, בנוסף הייתה התמודדות עם קשיים כלכליים ללא גב תומך של משפחה קרובה .

את השפה העברית אימי רכשה באולפן לעברית ,שש שנים בקבוצת מתחילים. התשובה לשאלה "למה את לא מחליפה לקבוצת מתקדמים?"

 הייתה: אבל אני אוהבת את המורה....

הם היו צריכים להוות לנו לדור שנולד לפליטי השואה דמות של אב ואם , של סבא וסבתא , של דודים ובני דודים.....יותר מדי לבקש מהם .....אם הם הצליחו לגדל ילדים בשילוב  הזיכרונות שחלקם היה מודחק וחלקם יצא בשלב מאוד מאוחר של החיים, הרי שהם היו גיבורים כמו שאומר ראש השבט.

                                Rene Farca                        ציור שמן על פי צילום                                     

                                    http://reneefarca.com/ingles/index.html

בשלב הבא הם למדו להיות סבא  משה וסבתא מרים לנכדים  שלהם

ובמהלך השנים הם אימצו לחיקם נכדים נוספים של משפחה רחוקה וגם זאת בהרבה אכפתיות ואהבה .

זה היה מודל נהדר של תקשורת ומסרים של אהבה , ובאופן מקסים שבאמת אין לי הסבר ואין לי מושג איך הוא נוצר, אבל  השיא היה בשנים האחרונות שבהם הנכדים ידעו לתת אהבה ונכנסו לבית של  סבא  משה וסבתא מרים בתדירות רבה.

ואז אני וראש השבט הופכים לסבא וסבתא ומהו  המודל שבו נבחר?

בתחילה השתלבה הסבתאות עם הקריירה והיה מודל של לוליינות שאותו אני מכירה מצוין.

בין פעילות אחת לשנייה משחילים בייביסיטר, מקיימים  בילוים בסופי שבוע על פי לוחות זמנים של ההורים, החברים, המזדמן והכול על קצה המזלג.....

כשיוצאים לפנסיה הדברים משתנים ......פתאום יש אין סוף פעילויות

ויש צורך לשלב את הסבתאות בלוח הזמנים באופן מתוכנן....

אז יוצרים סבתאות בהתאמה אישית.

לבנים , ראש השבט בונה בית עץ בגבעת מול הבית ויוצא איתם  להרפתקאות של שדאות, וחיי טבע ורק לאחרונה צירפה החבורה את הנכדות בתקן של אורחות.....

כיום אני חווה מחדש את גידול הילדים ללא העול של הקריירה ופנויה לקבוע עימם דייטים לקפה ומאפה , כל נכד והריטואל שלו .

 עם הנכד הבכור לסושי , עם נכד מספר שנים לדייט מלווה בביקור בחנות ספרים, ונכד מספר שלוש בוחר פיצה .

יש גם מפגשים נוספים לפי בחירה ,כניסה לחנות צעצועים - הכל בשקל  ויציאה עם שקיות מלאות, שיתוף בסידורים שונים ומשונים מבנק ועד לדואר וכמובן ליווי  לחוג כדורגל או חוג לתנועה ....

אבל הכי נחשב זו הגלישה המשותפת באינטרנט.....מסמי הכבאי דרך גברת עם סלים , העלאת תוכנת עיבוד תמונות ובניית אתרים וגולת הכותרת יצירת הבלוג הזה  עם אשף המחשבים.

ביום המשפחה הוזמנתי  לפרויקט שורשים ובניית  בניית עץ משפחה , פרויקט מדהים ומרגש.

מצד ראש השבט הייתה שושלת ארוכה שישה דורות למייסדי המושבה ואילו מצידי דור וחצי מקוטע ולא ידוע.......תחושות של עצב ואובדן .....

אבל לימדו אותי שיש להסתכל על הצמרת ולא על השורשים וזו צמרת שפרשה ענפים חזקים וירוקים ועל כך גאוותנו.

זהו אני מסיימת כי זה היום שלנו ללווי חוגים   ....

נ.ב איפה אתם במודל הסבתאות בעידן המודרני?

     התייחסויות הארות ומודלים יתקבלו באהדה.