הפוסט הזה נכתב לאחר זמן רב של שתיקה, זמן שבו כל האנרגיות שלי הופנו לסקיפר האהוב שלי שיצא להגשים חלום, לחצות את האוקיינוס האטלנטי כמו קולומבוס ולדוג דגים גדולים כמו הזקן והים בספרו של ארנסט המינגווי.
ישבתי עם יונית הבלוגריסטית ביקב התשבי ובין נגיסה בלחם הריחני ושתיית קפה, היא פונה אלי ונוזפת בי על שנטשתי את הקוראים הנאמנים של הבלוג "פנסיונרית גאה שיוצאת מהמגירה" כי פשוט חדלתי לכתוב ולפרסם פוסטים.
"תפני לקוקהKoka Rachel Cohen-Ronen שהיא אשפית עם קלפי הגורל ותראי מה היא אומרת לך" היא מציעה.
אז פניתי והקלף שעלה בגורל מתארת ראש אישה עם זוג עינים גדולות שהשיער כולו מפותל מנחשים בצבעים שונים ובים הגלים שטה לה ספינת מפרשים.
ושורת המחץ שכותבת לי קוקה אומרת: "אבל כן רבקה, את צריכה להסביר ליונית שכדי להפעיל את גלגלי הדמיון צריך זמן חלום, זמן צלילה, זמן המתנה לאהוב". איך היא קלעה בול למצב שבו אני נמצאת!!
אני ואישי הולכים בדרך משותפת כבר 44 שנים.
נפגשנו במסיבת חנוכה, הוא חובל בקורס חובלים ואני תלמידת יא בתיכון חיפאי. הרבה גלים זרמו בימים והרבה אירועים עברנו יחד במהלך השנים, אבל חוויה של פרידה לתקופה של חמישים יום וקצת, זו חוויה חדשה עבורנו.
אז מה נותנים לאהוב שיוצא למסע מגשים חלום?
הכנתי לו בחשאי פנקס קטן ובו תמונות השבט, תפילה למפליגים בים מאת הרמב"ן, מתכון לכיכר לחם, טבלת יאוש של ימי הפרידה ושיר של גון קיטס כוכב בהיר.
בעת האריזה הטמנתי בקופסאות השונות לבבות עם פתגמים של אהבה וחיי נישואין. בשיחה הראשונה לאחר עשרים יום של הפלגה וחציית האוקיינוס, אמר לי הסקיפר שכל לב שהוא מצא האיר לו את הלילה.
על הצלחת המתכון של כיכר הלחם למדתי מהתמונות ששלח מריו סגל סקיפר הספינה שנקראת גולדינה 2 (על שם אימו)
זמן המתנה לאהוב יוצר חשיבה יצירתית ומציאת פתרון למצב שבו אין קשר לא של מכתבים ולא אינטרנטי, ואז האהוב הופך לנעץ צהוב במרחבי האוקיינוס.
כל ערב בסביבות השעה שמונה קיבלתי מייל משלמה חבר של מריו, הוא שם נעץ צהוב וירטואלי וסימן את המיקום של גולדינה 2 על מפת האוקיינוס. המפה וההסברים על המהירות, המפרשים, עוצמת הרוח ורוחות הסחר מילאו במעט את הגעגועים.
אז איך ממלאים את הימים? נרשמים לבריכה בקנטרי ושוחים מאות מטרים, עולים על ההליכון וצועדים קילומטרים, למזלי יש לי גיסות נפלאות ואיתן יצאתי לקפריסין ומלטה, כמובן נהנים עם המשפחה והכי חשוב מוחקים ימים בטבלת היאוש.
ובשינוי של המשפט: "אני במזרח וליבי במערב" אסיים ואברך
חג אורים שמח.
ישבתי עם יונית הבלוגריסטית ביקב התשבי ובין נגיסה בלחם הריחני ושתיית קפה, היא פונה אלי ונוזפת בי על שנטשתי את הקוראים הנאמנים של הבלוג "פנסיונרית גאה שיוצאת מהמגירה" כי פשוט חדלתי לכתוב ולפרסם פוסטים.
"תפני לקוקהKoka Rachel Cohen-Ronen שהיא אשפית עם קלפי הגורל ותראי מה היא אומרת לך" היא מציעה.
אז פניתי והקלף שעלה בגורל מתארת ראש אישה עם זוג עינים גדולות שהשיער כולו מפותל מנחשים בצבעים שונים ובים הגלים שטה לה ספינת מפרשים.
אני ואישי הולכים בדרך משותפת כבר 44 שנים.
נפגשנו במסיבת חנוכה, הוא חובל בקורס חובלים ואני תלמידת יא בתיכון חיפאי. הרבה גלים זרמו בימים והרבה אירועים עברנו יחד במהלך השנים, אבל חוויה של פרידה לתקופה של חמישים יום וקצת, זו חוויה חדשה עבורנו.
אז מה נותנים לאהוב שיוצא למסע מגשים חלום?
הכנתי לו בחשאי פנקס קטן ובו תמונות השבט, תפילה למפליגים בים מאת הרמב"ן, מתכון לכיכר לחם, טבלת יאוש של ימי הפרידה ושיר של גון קיטס כוכב בהיר.
בעת האריזה הטמנתי בקופסאות השונות לבבות עם פתגמים של אהבה וחיי נישואין. בשיחה הראשונה לאחר עשרים יום של הפלגה וחציית האוקיינוס, אמר לי הסקיפר שכל לב שהוא מצא האיר לו את הלילה.
על הצלחת המתכון של כיכר הלחם למדתי מהתמונות ששלח מריו סגל סקיפר הספינה שנקראת גולדינה 2 (על שם אימו)
זמן המתנה לאהוב יוצר חשיבה יצירתית ומציאת פתרון למצב שבו אין קשר לא של מכתבים ולא אינטרנטי, ואז האהוב הופך לנעץ צהוב במרחבי האוקיינוס.
כל ערב בסביבות השעה שמונה קיבלתי מייל משלמה חבר של מריו, הוא שם נעץ צהוב וירטואלי וסימן את המיקום של גולדינה 2 על מפת האוקיינוס. המפה וההסברים על המהירות, המפרשים, עוצמת הרוח ורוחות הסחר מילאו במעט את הגעגועים.
אז איך ממלאים את הימים? נרשמים לבריכה בקנטרי ושוחים מאות מטרים, עולים על ההליכון וצועדים קילומטרים, למזלי יש לי גיסות נפלאות ואיתן יצאתי לקפריסין ומלטה, כמובן נהנים עם המשפחה והכי חשוב מוחקים ימים בטבלת היאוש.
ובשינוי של המשפט: "אני במזרח וליבי במערב" אסיים ואברך
חג אורים שמח.
רבקה, איזה פוסט מרגש!! מאחלת לך ולאהובך שנים של אור. עכשיו אני מבינה למה יונית קוראת לחצי שלה המגדלור.. :-) חג שמח
השבמחקפוסט כל כך מקסים ומרגש. רציתי לכתוב "התפוח לא נופל רחוק מהעץ", אבל את הרבה יותר מזה, את לא עץ בודד אלא מטע תפוחים גדול...כעת המטע בשלכת, מחכה לאהוב שיחזור באביב (או בעצם בחורף) ואז יהיו לכולנו הרבה פירות!
השבמחקמקסים מרגש ורומנטי
השבמחקנהדר, מרגש, תבורכי, תבורכו, הרבה לבבות ממני אליך.
השבמחקאיזו אהבה, איך את מרגשת.. לעוד שנים רבות וטובות שלכם ביחד.
השבמחקושתמיד תחזרו הביתה לשלום.