בחופשת חג הסוכות יצא השבט לקמפינג בחאן אל על שצמוד למושב אבני איתן שבגולן. ראש השבט ערך בסיום הפעילות תחקיר והנה ההערות והמסקנות.
עצה ראשונה מתחילה כמובן בהערכות מוקדמת שכוללת הזמנת מקום, בירור במשפחה המורחבת מי מגיע ומשתתף, לקבל את העובדה שיש אילוצים ולא כולם יכולים לבוא וזה בסדר. יצירת האווירה של שיתוף מתחילה משיחות הווטסאפ, המיילים , הטלפונים והתכנונים. חשוב ליצור צפייה ליציאה המשותפת . זה כמו בתאטרון טוב, חייבים להכין את הקהל ולהעלות את המתח לפני פתיחת המסך. שיחה על אופי המקום מונעת אכזבות כשמגיעים לחדר צנוע אבל יודעים שיש שם מנהל עם לב בשם משה שמשתדל שהכל יזרום ושנהיה מרוצים.
עצה שניה מתמקדת ברשימות - לפני כל יציאה יש להוציא את הרשימות של ציוד ופריטים, מצרכי אוכל ומקומות לטיול באזור. יש להוסיף פריטים לפי הצורך, לדוגמה לקחת בלנדר לפירות כדי שראש השבט יוכל להכין שיק ירוק בבוקר.
נא לא לחתוך פינות!!! אני לא למדתי לקח מהפעמים הקודמות, חתכתי ברשימת ציוד ולא הגעתי לאות ממ. חוקי מרפי מתקיימים וביום השני החלו ברקים ורעמים וסופת גשמים ולי אין מטריה עונש על המקום.
כמובן, שביציאה משפחתית שבה משתתפות מספר משפחות כדאי לתאם רשימות כדי שלא ייווצר מצב שיש ארבע מלחיות אבל אין בקבוק שמן אחד וכד'. כדאי ליצור תפריט של ארוחות שמקובל על כולם כדי למנוע מצב של זריקת אוכל או החזרת פריטים שלא השתמשו בהם.
תמיד חשוב לדעת את תוכניות הבישול של כל אחת מהבשלניות שמצטרפות כדי לתת מרחב ליצירה הקולינרית. אנחנו נהנו מהמרק העשיר, האורז המיוחד והסלט הנפלא של דודה טובה. לא נשכח לציין את ריח הלחמניות שאפתה הבת הרופאה השכם בבוקר והריח שלהן גן עדן!!!!!
עצה שלישית - רשימה של לוחות זמנים ותיאום ציפיות לאן מטילים.
אחד הדברים החשובים ביציאה משפחתית זו ההבנה שלכל אחד יש מקום למרחב שלו. השונות בבילויים בהרכבים שונים הינה מתכון מנצח להצלחה והנאה.
ואכן המגוון היה רחב. אנחנו בחרנו לרדת בנחל אל על ולצפות במפל השחור, יש כאלה שבחרו בדייג בכנרת, משפחה אחת העדיפה לצאת למרחצאות בבוקר והמשפחה השנייה ביקרה את חמת גדר אחר הצהריים. בתום הפעילויות חזרנו למאהל, התכנסנו לארוחת ערב משותפת והעלינו חוויות.
עצה רביעית וחשובה- להכין ציוד הישרדות בשטח וציוד עזרה ראשונה שלא נצטרך אבל שלא יחסר בעת הצורך.
במהלך הטיול בנחל אל על תרמיל ההישרדות של אלים הנכד הבכור מילא את יעודו: ראש השבט רוצה להכין מקל הליכה?
אין בעיה - יש מסור קטן ויעיל, יש חבל לליפוף וכשנחתכים יש פולדין ופלסטר.
הסיכה שאוספת את השיער שלי נשברה?
אין בעיה- יש בתרמיל גומייה לשיער.
מטיילים השאירו בקבוקי פלסטיק בשטח?
אין בעיה- שקית הזבל הכחולה יוצאת וממלאת בכבוד את יעודה.
עצה חמישית - יש לקבוע מראש פעילות אחת משותפת לכל המשתתפים, פעילות עם תוכן שתעניין את הגדולים ואת הילדים כאחד. אנחנו הלכנו אחר ההמלצה של הבת הרופאה שקראה על המקום בעיתון "לאישה" והמליצה שנבקר בחוות בל עופרי שבקדמת צבי.
הגענו השכם בבוקר והתנחלנו בשלווה על כיסאות הנוח, שתינו קפה ותה עם עוגיות שיצאו מהתרמיל והסנפנו את היופי הכפרי.
בל עופרי הינה חווה שנבנתה מחומרים ממוחזרים ובה מתקיימות סדנאות ופעילות הקשורה לחקלאות ולטבע.
בעלי המקום בבי ותמי העבירו לנו סדנאות של איסוף שיבולים וטחינת הבר, הסבירו על בית הבד שבו מכינים שמן זית, הקבוצה הכינה בצק לפי המתכון "ככה וככה" והכינו לחם וחלות שנאפו בטאבון.
בכרם נערך בציר ענבים ואחר כך מהענבים הכינו מיץ ענבים ברגלים שנשטפו במים. המיץ נאסף לבקבוקים שאותו שתינו בהנאה בערב.
המשכנו בביקור ביקב שנבנה בבונקר סורי וראינו שיש כאן עדות שניתן להגיע לנבואת ישעיהו "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:" ואכן מקום של מלחמה שעבר מטמורפוזה למקום של שלום.
חזרנו אחר הצהרים לחדר בחאן אל על מרוצים אבל רעבים.
זה הזמן לעצה שישית - יש להכין כריכים, שתיה פירות וחטיפים זמינים בכל מצב כאשר יוצאים עם ילדים, מתבגרים וגברים שאוהבים לאכול. כשכולם בולסים יש שקט ברשת.
ולא לשכוח להביא מפה לשולחן.....
עצה שביעית - לבדוק מה התוכניות של ראש השבט ולדאוג שהוא יוכל להגשים אותן. ביום שישי התקיים משחק כדורגל של נבחרת ישראל מול קפריסין. לטוס לקפריסין זה קצת מעבר לתקציב, אבל לדאוג שבחדר הצנוע תהיה טלוויזיה ומולה יוכלו לשבת שמונה צופים את זה אפשר לארגן.
עצה שמינית - כדי לעבור בשקט את השהייה בחאן הבאתי ארגז של צבעים, טושים, עפיפון, מנקי מקטרת צבעונים,רובי מים, קישוטים לסוכה והרבה שטויות. הקופסה מילאה את יעודה וכל פעם ניגש אליה ילד אחר כולל ילדי השכנים והתעסוקה היתה בסימן של WIN-WIN.
האמת שעבורי כפנסיונרית, היה חשוב להביא את הכרית ושמיכת הפוך, כדי שאוכל להעביר את הלילות בשלום ולא בהתהפכויות כל הלילה.
אז האוטו סוחב הכל. לכן כדאי לחשוב מה חשוב לנו ומה ישמח את היוצאים איתנו, ולהביא כדי שהנוחות הביתית בכל זאת תמשיך גם בחיק הטבע. ידעתי שהאפייה תוסיף לפעילות אז הבאנו גם תנור קטן....האוטו סוחב הכל כבר אמרתי?
עצה תשיעית - להביא מהבית עצים כדי להבעיר מדורה.
יש משהו מיסטי סביב האש שבמדורה.
האש מלכדת את הנמצאים סביב לה ויוצרת אוירה של חום, אחווה ואהבה.
התחלנו באפיית פיתות שזו עבודה משותפת של נשות הבית שהכינו את הבצק, ואילו הילדים הכינו את הפיתות והיו אחראים על האפיה בטאבון. שלי הבן דוד שהגיע מבלגיה השתלב ברגע זה בהוויה הישראלית. בהמשך הערב, ראש השבט נתן אחריות מלאה לעיטם נכד מספר שנים על הכנת הברביקיו, כמובן לאחר תדרוך בטיחות והוראות ביצוע.
המטלה בוצעה להפליא ובארוחת החג זכה עיטם מדלית כבוד וזכה לתואר "מוסמך ניפנוף".
עצה עשירית שחותמת את היציאה המשפחתית, אומרת שיש לקבוע כבר היום את היציאה המשפחתית הבאה. לקבוע מועד, מקום לינה, הזמנת מקומות, בדיקת משתתפים והכנת מסלולי אטרקציות. נתראה בפעילות הבאה עלינו לטובה.
עצה ראשונה מתחילה כמובן בהערכות מוקדמת שכוללת הזמנת מקום, בירור במשפחה המורחבת מי מגיע ומשתתף, לקבל את העובדה שיש אילוצים ולא כולם יכולים לבוא וזה בסדר. יצירת האווירה של שיתוף מתחילה משיחות הווטסאפ, המיילים , הטלפונים והתכנונים. חשוב ליצור צפייה ליציאה המשותפת . זה כמו בתאטרון טוב, חייבים להכין את הקהל ולהעלות את המתח לפני פתיחת המסך. שיחה על אופי המקום מונעת אכזבות כשמגיעים לחדר צנוע אבל יודעים שיש שם מנהל עם לב בשם משה שמשתדל שהכל יזרום ושנהיה מרוצים.
נא לא לחתוך פינות!!! אני לא למדתי לקח מהפעמים הקודמות, חתכתי ברשימת ציוד ולא הגעתי לאות ממ. חוקי מרפי מתקיימים וביום השני החלו ברקים ורעמים וסופת גשמים ולי אין מטריה עונש על המקום.
תמיד חשוב לדעת את תוכניות הבישול של כל אחת מהבשלניות שמצטרפות כדי לתת מרחב ליצירה הקולינרית. אנחנו נהנו מהמרק העשיר, האורז המיוחד והסלט הנפלא של דודה טובה. לא נשכח לציין את ריח הלחמניות שאפתה הבת הרופאה השכם בבוקר והריח שלהן גן עדן!!!!!
אחד הדברים החשובים ביציאה משפחתית זו ההבנה שלכל אחד יש מקום למרחב שלו. השונות בבילויים בהרכבים שונים הינה מתכון מנצח להצלחה והנאה.
ואכן המגוון היה רחב. אנחנו בחרנו לרדת בנחל אל על ולצפות במפל השחור, יש כאלה שבחרו בדייג בכנרת, משפחה אחת העדיפה לצאת למרחצאות בבוקר והמשפחה השנייה ביקרה את חמת גדר אחר הצהריים. בתום הפעילויות חזרנו למאהל, התכנסנו לארוחת ערב משותפת והעלינו חוויות.
אין בעיה - יש מסור קטן ויעיל, יש חבל לליפוף וכשנחתכים יש פולדין ופלסטר.
הסיכה שאוספת את השיער שלי נשברה?
אין בעיה- יש בתרמיל גומייה לשיער.
מטיילים השאירו בקבוקי פלסטיק בשטח?
אין בעיה- שקית הזבל הכחולה יוצאת וממלאת בכבוד את יעודה.
הגענו השכם בבוקר והתנחלנו בשלווה על כיסאות הנוח, שתינו קפה ותה עם עוגיות שיצאו מהתרמיל והסנפנו את היופי הכפרי.
בעלי המקום בבי ותמי העבירו לנו סדנאות של איסוף שיבולים וטחינת הבר, הסבירו על בית הבד שבו מכינים שמן זית, הקבוצה הכינה בצק לפי המתכון "ככה וככה" והכינו לחם וחלות שנאפו בטאבון.
המשכנו בביקור ביקב שנבנה בבונקר סורי וראינו שיש כאן עדות שניתן להגיע לנבואת ישעיהו "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:" ואכן מקום של מלחמה שעבר מטמורפוזה למקום של שלום.
חזרנו אחר הצהרים לחדר בחאן אל על מרוצים אבל רעבים.
זה הזמן לעצה שישית - יש להכין כריכים, שתיה פירות וחטיפים זמינים בכל מצב כאשר יוצאים עם ילדים, מתבגרים וגברים שאוהבים לאכול. כשכולם בולסים יש שקט ברשת.
עצה שביעית - לבדוק מה התוכניות של ראש השבט ולדאוג שהוא יוכל להגשים אותן. ביום שישי התקיים משחק כדורגל של נבחרת ישראל מול קפריסין. לטוס לקפריסין זה קצת מעבר לתקציב, אבל לדאוג שבחדר הצנוע תהיה טלוויזיה ומולה יוכלו לשבת שמונה צופים את זה אפשר לארגן.
האמת שעבורי כפנסיונרית, היה חשוב להביא את הכרית ושמיכת הפוך, כדי שאוכל להעביר את הלילות בשלום ולא בהתהפכויות כל הלילה.
אז האוטו סוחב הכל. לכן כדאי לחשוב מה חשוב לנו ומה ישמח את היוצאים איתנו, ולהביא כדי שהנוחות הביתית בכל זאת תמשיך גם בחיק הטבע. ידעתי שהאפייה תוסיף לפעילות אז הבאנו גם תנור קטן....האוטו סוחב הכל כבר אמרתי?
עצה תשיעית - להביא מהבית עצים כדי להבעיר מדורה.
יש משהו מיסטי סביב האש שבמדורה.
האש מלכדת את הנמצאים סביב לה ויוצרת אוירה של חום, אחווה ואהבה.
התחלנו באפיית פיתות שזו עבודה משותפת של נשות הבית שהכינו את הבצק, ואילו הילדים הכינו את הפיתות והיו אחראים על האפיה בטאבון. שלי הבן דוד שהגיע מבלגיה השתלב ברגע זה בהוויה הישראלית. בהמשך הערב, ראש השבט נתן אחריות מלאה לעיטם נכד מספר שנים על הכנת הברביקיו, כמובן לאחר תדרוך בטיחות והוראות ביצוע.
המטלה בוצעה להפליא ובארוחת החג זכה עיטם מדלית כבוד וזכה לתואר "מוסמך ניפנוף".
יפה
השבמחק