יום שני, 24 במרץ 2014

פנסיונרים ורומנטיקה .....איך שומרים על גחלת האהבה?


מעל ארבעים שנה יחד, מכירים אחד את השני לפרטי פרטים , מכירים 

את הצלקת שנשארה לאחר הפציעה במשחק הכדורגל ,או הוריד שיצא

 לאחר הלידה של הבת השנייה , את הבדיחות ורגעי הצער.

מכירים את ההתכנסות שלו ואת ההתפרצות שלה וגם קול השתיקה 

מוכר....השתיקות של היחד והשתיקות של כל אחד לחוד.

מכירים את השגרה ומשפטי התגובה , את דפוסי הקימה בבוקר ואת

קולות הלילה והשאלות שחוזרו :

לקחת את....דיברת עם.....מצאת את ההוא.....מה אמרת ל.....הרבה 

דיבור סביב העשייה.

ריטואל קבוע של אמירות....הוא "תשימי לב לא לסובב את המטען 

כשאת מכניסה אותו להטענה ברכב" , היא " כל התאונות קורות קרוב 

לבית אז סע בזהירות"


לא פשוט למצוא את האיזון כאשר יוצאים לפנסיה והזמן  נמצא בשפע. 

אזי יש צורך למצוא נוסחה שתשלב בין הזמן שלו ,לזמן שלה, שלנו ושל

 המשפחה.....

הפתרון הטכנולוגי שמצאתי הוא לוח השנה בwindow   שמסוכרן עם 

הניידים החכמים ואז כל פעילות שיש לי לו או לנו נכנסת פנימה והידיעה 

המשותפת חוסכת הרבה ויכוחים על "לא ידעתי" ...." לא שמעתי" 

...."יש לי משחק כדורסל של מכבי"...." אוי שכחתי"....אוי פספסתי"....



כל פעילות צבועה בצבעים: אדום חובה, סגול אולי, לבן אפשר לוותר, 

ירוק קבוע והכי נחמד לראות את הכל צבוע בצבע צהוב שזה בוצע!!!

לפעמים אני מדפדפת אחורה ונהנית להיזכר בהצגות בסרטים בטיולים 

ובמפגשים שעשינו יחד...חיים שכאלו....

אבל את הרומנטיקה שמבוססת על ההוויה , על הרגש ועל התחושות 

חייבים לבחון בתשומת לב , במודעות וברגישות רבה...לנסות ולנחש את 

האחר.....

הכי יפה כשראש השבט פונה אלי בצהרי יום ואומר : בא לך לצאת לטיול 

רומנטי? ככה סתם ללא לוח זמנים ופגישות מתוכננות.....

החברות שלי  יודעות שקוראים לזה זין אלף – זמן איכות.



  
ואז עוברים את הכביש מטפסים בגבעה והולכים בין השבילים, פוגשים 

רקפות, כלנית אדומה, סחלב סגול, מרווה ירוקה ....עקבות של חזירי בר

מאורה של תנים בין עצי האורן והשיא הזמנה לראות את בית העץ 

שנבנה על ידי קבוצת הבנים בחורש.....מחנה שלם שבו מתקן לאיסוף

 מים, פינה בסלע להדלקת מדורה ספסל יצור עצמי...איזו הזמנה מתוקה

מצד הגבר שבחבורה לשתף אותי בעשייה הגברית.




האהבה צריכה חומרים שיבעירו אותה, זמן שבו אפשר לשתות כוס תה

או קפה ולדבר על תחושות רגשות צרכים......

 הריקוד עבורי הוא צורך רגשי ואילו ראש השבט מעדיף להשתמש 

ברגלים למשחק כדורגל סוער.

יכולתי לשבת ולצפות שהוא יבין שאני רוצה לרקוד...להסתחרר ברחבת 

הריקודים.......ולהתרגז שהוא לא מבין.......אבל אפשר גם אחרת.....




אפשר לשבת ולדבר על הצרכים.

אני צריך ולא אני מצפה כי התקשורת הנכונה מדברת על איתור הצורך 

שיש לי ואינו מתקיים, הגדרתו באופן שהשני יבין אותו, דיבור ברור על

פעולות אופרטיביות שבן הזוג יכול לעשות, פעולות שיענו על הצורך שלי

ומתן דוגמאות לפעולות חיוביות בעבר שנעשו על ידי בן הזוג ולכך את 

או אתה מתכוונים. את הציפיות יש להחזיר לכריות כי לשם הם שייכות.

האמנות הגדולה היא לשמוע את הצרכים של בן הזוג לקבל אותם 

ולהגיע למצב שבו מעשים קטנים מבעירים  אהבה גדולה.


יהודה עמיחי

" האדמה מקשיבה לשמיים ולעננים
ונעשה חורף ונעשה קיץ,
הים מקשיב ליבשה והיבשה לים.
אבל בני האדם...רק מעטים
מקשיבים זה לזה ונעשים זה לזה...
חורף ואביב וקייץ ולא חוף ולא ים"



לתשומת הלב

שלושה דברים משמרים את האהבה

נתחיל את היום במחמאה לבן הזוג ונסיים בדברי אהבה

נמשיך בחיבוק יומי של עשרים שניות....כן עשרים שניות של העברת אנרגיה חיובית מאחד לשני

ונקיים סקס בריטואל של יום כן ויום לא.....

ולקול נגינת הכינורות ומשק כנפי המלאכים תם ולא נשלם פרק זה.....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקרוא מה דעתכם על פוסט זה