סבתא סורגת , אהבה זכרונות והוראות

אומרים סבתא  סורגת או אימא תופרת, אבל אצלי בבית אבא שלי היה תופר את השמלות, מקצר מכפלות, יוצר תחפושות, פורם ומלפף מטרים של אמרות בדים שמהם נוצרו מפות שולחן, מפות שעד היום משתמשים בהן באירועים משפחתיים.

הוא נולד למשפחה של חייטים בפולין ומגיל צעיר היה שותף לחיי העבודה ולמד את כל רזי המקצוע.

 בבית שלי, מכונת הזינגר תמיד הייתה פתוחה ועליה קופסת כפתורים ושאריות בדים, מספרים ומחטים.
בערבים היה נשמע רעש מכונת התפירה והקול של סבתא מרים שנתנה הוראות. לתפור היא לא ידעה אבל בניהול היא קיבלה ציון 10.
  ויהי לילה ויהי בוקר ובגד חדש על השולחן.

הילדים שלי גדלו והם קיבלו בבית הספר משימות של יצירה:
לבנות סוכה או ליצור דגם של תיבת נוח ולקראת חג הפסח כמובן שיש לחזור לכיתה עם  משה בתיבה.
 כששמעתי בחצי אוזן על המשימות מיד גייסתי את סבא משה  
והוא היה מוציא תחת ידיו יצירות למופת ..... 
ראש השבט אומר שירשתי את הגנים של סבתא מרים.

וכשהילדים גדלו והלכו לצבא מי קיצר ואת המדים? כמובן סבא משה 
ולמי מביאים בגדים חדשים כדי שיעשו מכפלת ? אותו הדבר
סבא משה.

מה כן אהבתי? את מלאכת הסריגה שלמדתי בגיל צעיר בחנות סריגה קטנה בקרן הרחוב, מול הספריה הציבורית ליד המכולת של פינקו.



שעות הייתי יושבת ולומדת את ליפוף המסרגה,עין ימין, עין שמאל ,
שתי מסרגות , מסרגה אחת ומסרגה עגולה מספר 4....
ויצאו  במחול  אפודות , צעיפים משולשים שעוטפים את הגוף ברכות, תיק וכובע מרפיה ...

בעת הלידות הקפדתי שזוג מסרגות וצמרים כחול ואדום יהיו תמיד צמודים אלי ובאמת בסוף כל תהליך לידה שארך אצלי ימים ולילות, הסתיים ביצירה של תינוק וסוודר.

את המסרגות זנחתי כאשר חיי העבודה והקריירה פרחו ולמדתי לקנות נפלא אפודות תוצרת בית.

ואז בוקר אחד , בחורף הזה , בא נכד מספר שניים וביקש ללמוד סריגה.
הלכנו לחנות בחרנו מסרגות וצמר והתחיל השיעור......והאצבעות שלי החלו לרקד לצלילי המסרגה ומהר מאוד נשארתי עם החבילה הכחולה ואפודה מספר אחת הושלמה.

אפודה קצת עקומה אבל הדוגמנית כל כך יפה שלא רואים את הפגמים .....מיד נעמדו גם השאר וביקשו אפודות ורודות וירוקות כחולה ואפורה וכל אלו יצאו בחורף זה  מתחת לידים הסורגות.

זה לא הכי מושלם ורואים את התפרים  וקצת מקווצץ אבל הדוגמנים מקסימים וזו אפודה של סבתא.....

זה לא כל כך קשה להתחיל לסרוג והוראות סריגה יש היום באינטרנט בצורה מפורטת במספר אתרים מעולים:
 שפסלה צמר וסריגה 
אתר הסריגה של רות האפרתי "צמר צמר תרדוף"

לתשומת הלב:
בלוג של פנסיונרית אינו יכול להתעלם משתי יוזמות שרצות במסדרונות הכנסת.
האחת באה ממשרד האוצר ומטרתה העלות את גיל היציאה לפנסיה לגברים 67 שנים ולנשים 65 שנים. לידיעה: דחיית גיל היציאה לפנסיה דוחה גם את מועד קבלת קצבת זקנה מביטוח לאומי !!! 
תעשו טובה לעצמכם גם בני הארבעים ותקראו טוב את הכתבה, היא מרגיזה והיא עוסקת בכספים שלכם.
והיוזמה השניה מקדמת חוק אשר יאפשר לנשים  להמשיך את עבודתן עד גיל 67 שנים. גם כאן יש עוקץ, אורנה ננר כבר בשנת 2011 התייחסה לחוק הפנסיה הזה והאירה זרקור על העובדה שהחוק עלול לגזול מהאישה את הזכות לפרוש בגיל 62 או 64 ויפגע בזכותה להחליט על יציאה לפנסיה על פי רצונה.
מה דעתכם על היוזמות הללו? שיתוף תגובות והתייחסויות יתקבל בברכה.