משפחה יוצאת למדבר ושורדת - עשר עצות

1.הקדמה

באחד המפגשים המשפחתיים בשולחן השבת עלה רעיון של יציאה משפחתית ליומיים למדבר לכפר אינדיאני.

עלה הרעיון, הסתובב באויר וחיכה למישהו שיניע אותו, ואז דודה טובה פתחה בפייסבוק קבוצה של כפר אינדיאני והתחילה להעביר מסרים.

2.אוירה וקשר

המסר הראשון היה סדרה של צילומי אוהלים אינדיאנים וכולנו למדנו שאוהל אינדיאני נקרא טיפי, תמונות והסבר על הפעילויות  סביב המדורה נשלחו לכולם.....

"בטקס שנערוך ביום חמישי אחר הצהריים /בערב, סביב למדורה נעניק 

לכל אחד/אחת מהמשתתפים שם אינדיאני, אתם מוזמנים לבחור לכם 

שם, או להמציא שם מקורי משלכם. הטקס יכלול – סיפורי עם אינדיאנים,

 יצירת שרשרת השבט, בניית מקלות גשם, כתר ואיפור אינדיאני , ריקוד 

גשם, סיר פוייקה מסביב למדורה. ועוד הפתעות..."

 בני המשפחה החלו לשתף פעולה ושלחו את השמות : שושנה פראית, ציפור שקטה, מדברת מתוך שינה, תלתלי זהב, אח קטן, בלו אייז, אפרוחית צהובה , גירפה עם צוואר, עיטם מדברי, עדיין מתלבט, סוס מלחמה, לוחש לפחם, ציף הגבעה, סגול כהה .....

3. תיאום ציפיות

ההודעה על התנאים במדבר העלו חששות כי סוכת צל וערסל, מחצלת ובורות מים זה כיף אבל שינה על מזרנים ושירותים רחוק במדבר ומקלחות פתוחות לשמים ואוכל בפויקה זה קצת שונה ומאוד מאתגר.
לבני השישים עצה קטנה , לא להיפרד משמיכת הפוך והכרית גם כשישנים על מזרנים.

4. הערכות לוגיסטית

לצד הצד היצירתי בא הצד הפרקטי. נשלחו הודעות לכל המשפחה ובהן פירוט סדר היום והארוחות ורשימה של ציוד ואוכל. כל אחד התנדב וסימן את הארוחה שעליה הוא אחראי ונערכה חלוקת קניות והסבר מראש שכולם שותפים בהוצאות ונא לשמור קבלות. בתחקיר שראש השבט עשה נאמר שהיה מחסור בקרשים וגחלים.

ברשימת הציוד לבני השישים מוסיפים כיסאות פק"ל יותר משניים כי חוק מרפי אומר כשאתה קם הכיסא נתפס.

5. פעילות לילדים

כמובן יצירה בהיבט אינדיאני מקלות גשם , כתר נוצות וצביעת אבנים אבל גם עפיפון בלונים ובועות סבון עוזרים לפעילות.

הוטל וטו על המשרוקיות אבל האקדחים פעלו ברמה.

הפעילות הותאמה גם לצעירים ולצעירים ברוחם.

6. אוכל טעים

הוצאו מתכוני פויקה מהאינטרנט ומיגוון של פויקה עוף ופויקה צמחוני עלו ובאו......כמובן לא נשכח את האסדו לאוכלי הבשר.

7. טאבון חובה!

קמח מים שמן מלח ושמרים יוצרים בצק טעים וכולם עסוקים בהפיכתו לפיתות חמות וטעימות.

8. לזרום עם שינויים

יש רוח ובמדבר קר בלילה ? לא נורא מזיזים מזרנים באוהל המשפחתי ויוצרים שולחן שבת לתפארת. הפתעות יצאו מהקופסה וכולם צהלו ושמחו. בפעילות שבה מעורבים 20 ויותר אנשים וילדים חייבים לדעת לזרום ולהפוך את הפלסטיות לאלסטיות.
זו מיומנות שנרכשת עם הזמן ועם הניסיון, מיומנות שמאפשרת חיים בצוותא בהרמוניה.

9. פעילות ערכית
 קלפים אינדיאנים נשלפו וכל אחד קיבל קלף והסברים ניתנו על כל חיה שעלתה בגורל......שעתיים נפלאות של התבוננות לתוך הנשמה.
לא שכחתי את הסיפורים אינדיאנים עם מוסר השכל שהושמעו במהלך הארוחה ונתנו נופך של תרבות ומוסר השכל .

10. התנתקות מהטלויזיה, האינטרנט ושאר ירקות...
השהייה במדבר יצרה זמן איכות של הקשבה וראייה משפחתית מדהימה. הילדים כל אחד עם תרמיל ההישרדות שלו היו קשורים לטבע ונטלו חלק בעשייה ובפעילות.
למבוגרים המרחבים אפשרו לכל אחד להיות לחוד וביחד ונשארה תחושה של רצון לעוד......

ומה אני לקחתי מהפעילות?
קודם כל הנאה להיות סבתא במדבר של נכדים מקסימים, ואחר כך תענוג לקבל קפה מהחתן ובסוף נחת לראות כיצד ראש השבט מנהיג את להקת הבנים בדרך לתל ההיסטורי תוך גילוי חרסים ואבני צור והסברים על הסביבה המדברית.